יום שלישי, 31 בינואר 2017

עד.נו

יוצאיים לדרך

אני {מיקל}לא מצליח להירדם מחר אנחנו מפליגיים למסע הגדול שלנו אני מתרגש מאןד מכך שאני יכיר ארצות שונות,תרבויות , לא ללמוד ו חבריים חדשיים כמעט מכל העולם אני עדיין לא קולט שמחר נשוט לשנה רק המשפחה אני מפחד ש"פגי סו" תתבע הוא שהיה צונמי  הוא כרישים  אני גם מתגעגע לסבתא לחברי אדי דודס למקסחי הבוץ אבל מה שבטוח אבא אף פעם לא יפסיק להציק ולקרוא לי פרצוף קוף אני לא יכול יותר לרכב על אופניים שלי לפחות יש לי את הכדור עם החתימות של אדי 

2 תגובות:

  1. עדן, נהנתי לקרוא את הפוסט שלך. אני אוהבת את הגעגועים לחברים, ולמקסחי הבוץ. ובעיקר לסבתא....

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק